<h1>סימני התרומה לסימן ל"א</h1>
<h2>דף סד:</h2>
תנו רבנן געולי בצים מותרין פי' רש"י בצים טהורים שנתבשלו עם טמאים אין פליטה וגעול של טמאים אוסרתן כדאמרינן פרק גיד הנשה (צ"א) כמיא דביעי בעלמא שאין בהם טעם וקשה על זה דלקמן פרי' עלה טובא ולא מייתי הך ברייתא דהתם א' רב נחמן ביצה בס' ואין ביצה מן המנין ופריך והא אמרי אינשי כמיא דביעי בעלמא ומשני רב נחמן איירי דאית בה אפרוח דחשיב כבשר והוא הדין אם יש בה דם דסופו להיות אפרוח ופריך ביצים טמאות ששלקו עם טהורות אם יש בנותן טעם אסורות הכא נמי דאית בהו אפרוח ומשום האפרוח קרי ליה טמאה והא קתני סיפא בצים ששלקן אם יש בהן אפרוח בנותן טעם מכלל דרישא לאו באפרוח מיירי ומשני פרושי קא מפרש דאי רישא בלא אפרוח סיפא דאית בהו אפרוח למה תנא ומשני תנא סיפא לגלות על רישא דלית בה אפרוח ואפ"ה אסורה. הלכך אם ביצים של עוף טמא נתבשלו עם ביצים טהורים או עם דבר היתר אין להתיר ולסמוך על לשון בני אדם דאמרי כמיא דביעי בעלמא שאין בהם טעם דהא מקשי עלה ותירץ ואשנויי לא נסמוך וגם רב נחמן אמר דבריו סתם ביצה בס' ולא פירש אי בטמאה או דאית בה אפרוח ואפי' למאן דאמר דשרי היינו כשהיא בקליפה אבל בלא קליפה מודה דיהיב טעמא ואם יש דם או אפרוח בביצה טהורה אז ודאי נותנת טעם וצריך ששים ממה שנתבשל עמה. וברייתא דהכא תניא גיעולי ביצים מותרין מפרש בתשובות הגאונים בענין אחר כגון שהכה על התרנגולת ויצתה הביצה ממנה ואשמועי' אף על גב דיצתה הביצה קודם זמנה אין בה איסור אבר מן החי והשתא נמי אתי שפיר דמיירי באיסור ביצה עצמה דומיא דסיפא ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם מיהו בירושלמי משמע קצת כפי' רש"י דברייתא דגעולי ביצים מיירי בביצים טמאים שנתבשלו עם בצים טהורים דאמרינן במסכת תרומות פרק בצל אמר רבי זעירא הדא דאת אמר דמותרות הוא ששלקן בקליפיהן אבל קלופות עם שאינן קלופות צריכות שעור אחר אלמא מיירי בנתינת טעם של טמאה בטהורה מיהו יש אחרי כן בירושלמי שורו עבר ולא יגעיל. משמע פירוש השני שמדמה געולי ביצים דברייתא דמיירי קודם זמנה יצתה לפסוק שאומר שורו בשיעבר הפרה לא יגעיל שכבת זרע בחנם או שמא שום אדם כתבו בירושלמי על פי תשובת הגאונים. [התרומה סימן ל"א]. דין ביצים של עוף טמא או ביצה טהורה שיש בה אפרוח או דם ונתבשל עמהם ביצים כשרים או דבר אחר בין עם קליפתן בין בלא קליפתן הכל הוי אסור עד שיהיה ששים בהית' ואם הכה על התרנגולת ויצת' ביצת' כשרה ואין בה דין אבר מן החי.
